[et_pb_section bb_built="1"][et_pb_row][et_pb_column type="4_4"][et_pb_text _builder_version="3.17.6"]
ב9 בדצמבר 2017 הסתיים 400 שנה של שלטון עות'מאני בארץ והתחיל השלטון הבריטי. ונזכיר את הסיפור הקומי–טרגי של ראש עיריית ירושלים מטעם השלטון העות'מאני, חוסיין אל–חוסייני, שמוקדם מאוד, בבוקר קר של דצמבר, הסתובב עם משלחת ועם דגל לבן וחיפש את הבריטים כדי להיכנע בפניהם. באופן מעט מגוחך הוא מצא לבסוף 2 חיילים–טבחים בריטים שרדפו אחרי תרנגולת כי חיפשו ביצים לארוחת בוקר, הם סרבו לקבל את כניעתו וחוסייני, שהיה מת כבר לחזור כבר למיטה, המשיך בחיפושו רק כדי להיתקל בעוד שני חיילים זוטרים שלא הבינו מה הוא רוצה מהם. בינתיים הטבחים, במהלך הכנת חביתה מקושקשת, סיפרו לחבריהם על התימהוני שפגשו בבוקר. השמועה הגיעה לבריגדיר גנרל ווטסון שהבין את ההזדמנות ההיסטורית, מיהר למצוא את חוסייני, וקיבל את כניעתו שהוא מרוצה מכך שייזכר לעד כדמות האגדית שלפניה נכנעה ירושליים. חוסייני המאושר שמח לרגע שכל העניין מאחוריו אולם אז הסתבר שמפקדו של ווטסון, מייג'ור גנרל ג'ון שיי, סבר כי הוא צריך להיות הדמות המיתולוגית שלפניה נכנעה העיר ודרש שחוסייני יחזור על טקס הכניעה מחדש, הפעם בפניו. חוסייני המותש חזר על הטקס, ולרגע, המיטה החמימה הייתה נדמית כקרובה, אולם הפעם הגיעה השמועה לגנרל אלנבי שדרש גם הוא טקס חוזר. חוסייני שכבר הרגיש מאוד לא טוב, עקב טקסים חוזרים ונשנים, בקור וברוח, אושפז בבית חולים שערי צדק, שם נערך טקס כניעה נוסף בפני אלנבי שהמשיך משם לחגיגות בשער יפו. חוסייני המסכן, שהסתבר שחטף דלקת ראות, לא התאושש ונפטר.
[/et_pb_text][/et_pb_column][/et_pb_row][/et_pb_section]
